- הציון הכבוד של 40 שנה לטקס הפעמון ההיסטורי של הנשיא רונלד רייגן בבורסה של ניו יורק יחול בשנת 2025, מדגיש את השפעתו הכלכלית המתמשכת.
- המדיניות של רייגן בנוגע להפחתת מיסים והסרת רגולציה revitalized את הכלכלה האמריקאית, והפכה מדיכאון כלכלי לאופטימיות ושגשוג.
- דויד טרוליו וסטיב פורבס מכבדים את מורשתו של רייגן, ומדגישים כי צמיחה כלכלית צריכה להיות מחוברת לשאיפה רחבה יותר להתקדמות אנושית.
- הקבלות עכשוויות מתבצעות בין המדיניות של רייגן לבין זו של טראמפ, בציון מאמצים דומים להפחתת ביורוקרטיה ולקידום הסרת רגולציה.
- רייגן זכור כמי שעמד מאחורי רוח יזמית להניע התקדמות, ושואב השראה ממנהיגי כלכלה עתידיים להתמקד בחדשנות ובזדמנויות.
- החגיגה מדגישה כי מדיניות כלכלית היא מורשת מנהיגות, מושרשת בחזון להועיל לאנושות.
בתוך הכאוס האנרגטי של הבורסה של ניו יורק, שנת 2025 מציינת יובל מרשים: 40 שנה מאז רונלד רייגן, הנשיא ה-40 של ארצות הברית, הפך לנשיא הראשון והיחיד שפוגע בפעמון הפתיחה. ביום הזה, הרצפה המתפקדת של הבורסה היא יותר ממרחב של עסקאות פיננסיות. היא הופכת לבמה להיסטוריה, בה העבר וההווה מתמזגים לחגיגת חזון ועוצמה.
בשעה 9:30 בבוקר, מתרחש רגע עמוס בסימבוליזם כאשר דויד טרוליו, נשיא ומנכ"ל קרן ומכון רונלד רייגן, עומד מוכן ליד סטיב פורבס, הנהג המפורסם והעורך הראשי של Forbes Media. יחד, הם מכבדים את השפעתו הבלתי נמנעת של רייגן על אמריקה על ידי חזרה על טקס הפעמון שלו, רגע שפעם הוביל לתחילתו של עידן חדש של ריענון כלכלי ואופטימיות.
רייגן, שנכנס לתפקידו בעידן בו הכלכלה הייתה מדוכאת ולחצים במלחמה הקרה, הדגיש מדיניות שהחייתה את רוח האמריקאיות. באמצעות הפחתת מיסים אסטרטגית והסרת מחסומים רגולטוריים, הוא פירק את כבלי ההתערבות הממשלתית, והפך דיכאון לעוצמה מחודשת. החזון שלו לא היה רק על שיפור השגשוג; הוא היה על העלאת מצב האדם.
עשורים מאוחר יותר, מורשת זו מהדהדת כשטרוליו ופורבס משקפים על השפעתו המתמשكة של רייגן. פורבס, בתוך הת emocion של הבורסה, מדגיש תובנה נוגעת ללב: הגישה של רייגן לא הייתה רק עסקית. היא כללה מימד מוסרי, והדגישה כי צמיחה כלכלית אמיתית הייתה קשורה קשר הדוק לשאיפה רחבה יותר להתקדמות אנושית.
טרוליו, המהדהד את התחושה הזו, מדגיש את הצורך המתמשך של ארה"ב להרוויח את מעמדה כלכלה המובילה בעולם – שאיפה שדורשת שיתוף פעולה דו-מפלגתי, חדשנות ומדיניות יציבה המגדלת הזדמנויות. מילותיו מהוות קריאה להגן ולבנות על היסודות שהניח רייגן.
באופן מעניין, עולות השוואות בין מורשת רייגן לבין המדיניות הנוכחית תחת הנשיא דונלד טראמפ. כמו רייגן, טראמפ מתמודד עם אתגרים כלכליים ומורכבויות גיאופוליטיות, מה שמעורר יוזמות המזכירות את רייגןומיקס. הקמת מחלקת היעילות הממשלתית (DOGE), אף שהיא מעוררת מחלוקות, משקפת את הרצון של טראמפ לקצץ ביורוקרטיה ולהניע הסרת רגולציה – גישה שפורבס רואה בה מהפכנית.
כשמתבוננים בהתפתחות הזו, פורבס מסיק כי רייגן היה מאמץ אמצעים נועזים כאלה. רעיון דמות כמו אילון מאסק שמנצל חדשנות תחת רעיונותיו של רייגן מעלה הערצה, מרמז כיצד הנשיא המנוח עמד מאחורי שחרור הרוח היזמית כדי להניע התקדמות.
באטריום של NYSE, שם תמונות של רייגן משקפות עידן שאף, האוויר מלא בתחושת רצף. טרוליו ופורבס, דרך מעשיהם המיוחדים לזכר, מזכירים קהל מגוון כי מדיניות כלכלית היא יותר ממספרים על גיליון מאזן. הן מורשת של מנהיגות, עדויות לחזון, וביטוי לאמונה בכוח האנושי.
היום, כשדה גלי הפעמון מהדהדים בתוככי הקירות המקודשים של וול סטריט, אידיאלים של רייגן נמשכים, מעודדים את האחראים העתידיים לכלכלה להקשיב לשיעורים מהעבר. המסקנה ברורה: גדלות כלכלית מתמשכת נולדת מתוך קונפלואנציה של חזון, אומץ, ומחויבות בלתי מתפשרת להועיל לכל האנושות.
ביקור המורשת של רייגן: כיצד מדיניות העבר משפיעה על הנוף הכלכלי של היום
תובנות על השפעתו הכלכלית של רייגן
היובל ה-40 לטקס הפעמון ההיסטורי של רונלד רייגן בבורסה של ניו יורק (NYSE) אינו רק אזכור פשוט; הוא מציע הזדמנות לנתח את השפעת מדיניותו הכלכלית העמוקה והמתמשכת.
מהפכה בנוף הכלכלי
נשיאות רונלד רייגן סימנה נקודת מפנה משמעותית במדיניות הכלכלית של ארה"ב.面对国家经济停滞和冷战压力,他实施了旨在振兴受损经济的战略减税和放松监管。这些通常被称为“里根经济学”的措施旨在减少政府对私营部门的影响,从而刺激企业活动和创造就业机会。
מאפיינים מרכזיים של רייגןומיקס
1. הפחתת מיסים: חוק ההתאוששות הכלכלית של 1981 הפחית את שיעורי מס ההכנסה האישי, שרייגן האמין כי יגדילו את ההכנסה הפנויה והצריכה, ובכך יניעו את הצמיחה הכלכלית.
2. הסרת רגולציה: על ידי הרפיית הכללים המפקחים על תעשיות כמו תעופה, תקשורת ובנקאות, רייגן התכוון לקדם תחרות וחדשנות.
3. הגדלת הוצאות הביטחונית: רכיב זה היה קרדינלי במהלך המלחמה הקרה, כשהוא נועד לחזק את הביטחון הלאומי, תוך תרומה עקיפה לפעילות הכלכלית דרך חוזים ביטחוניים.
4. דגש על מדיניות מוניטרית: בשיתוף פעולה עם יו"ר הפדרל ריזרב פול וולקר, ממשלת רייגן חיפשה לשלוט באינפלציה באמצעות שיעורי ריבית גבוהים, גם אם זה גרם לכאב כלכלי בטווח הקצר.
כיצד מדיניות רייגן ממשיכה להשפיע על היום
נצפה להווה, והעקרונות של רייגןומיקס מוצאים הד במדיניות מודרניות שונות:
– רפורמות מס: דומה ליוזמות רפורמת המס תחת ממשלת טראמפ, ששואפות לפשט את המיסוי ולתמרץ השקעות עסקיות.
– מאמצי הסרת רגולציה: ממשלות נוכחיות משתמשות בהסרת רגולציה כדי לקדם צמיחה כלכלית למרות שמוקדשות לפנים בעיות רגולציה סביבתית ובטיחותיות.
תחזיות ודינמיקות שוק
– השפעות ארוכות טווח של הפחתת מיסים: היסטורית, הפחתות מיסים החיו את הפעילות הכלכלית אך גם תרמו לגירעונות תקציביים. האתגר המתמשך עבור מחוקקים הוא לאזן בין גירוי לבין אחריות פיסקלית.
– הזדמנויות הסרת רגולציה: הצמיחה בענפי הטכנולוגיה, לעיתים קרובות מייחסת לסביבה פחות מוסדר, מעוררת את השאלה אם צמיחה כזו יכולה להימשך ללא פיקוח יסודי.
המלצות ישימות
– אסטרטגיות השקעה: משקיעים צריכים לפקח על סקטורים שצפויים להרוויח מהסרת רגולציה מתמשכת, במיוחד טכנולוגיה ופיננסים.
– הסברה פוליטית: להשקיע בדיונים ממודעים על השפעת ההתערבות הממשלתית לעומת היתרונות של רגולציה להגנת הצרכנים.
מסקנה
בהסתכלות על מורשת רייגן, ברור כי על אף שמדיניותו פתחה עידן חדש כלכלי, אתגרים עכשוויים דורשים התאמות מעודנות של העקרונות הללו. האיזון טמון ביצירת סביבה שמקלה על צמיחה, תוך הבטחת יתרונות חברתיים וכלכליים רחבים.
למידע נוסף על מדיניות וכלכלה משפיעה, בקרו באתר פורבס.